אין ספק שאחת המכונות החשובות ביותר שהומצאו במאה הקודמת ובה משתמשים עד היום היא מכונת האמת. מעבר לפן האישי שניתן להשתמש ולערוך בדיקת פוליגרף, פעמים רבות בדיקה זו הכרחית בפן המקצועי, לדוגמא: כאשר גורמים משטרתיים לא מצליחים להגיע/למצוא קצה חוט ובדיקה מהסוג הנ"ל יכולה לתרום להם רבות. עם זאת, לא תמיד הבדיקה נחשבת כקבילה בבית המשפט. בסוגיה הנ"ל נעסוק במאמר הבא.
קביל או לא קביל?
כפי שציינו, בדיקות פוליגרף הן אמנם כלי מעולה להגיע לחקר האמת אך למעשה, ישנן מדינות (כאשר מדינת ישראל היא בניהם) שבדיקות אלו הן אינן כבילות. עם זאת, ישנן סיטואציות ספציפיות, לפחות במדינת ישראל, שבדיקת הפוליגרף הופכת כקבילה בבית המשפט.
פוליגרף הופך כקביל רק כאשר שני התנאים הבאים מתממשים והם: ראשית כל, הצדדים באפן מפורש הסכימו לערוך את הבדיקה. הפרמטר השני אשר קובע האם בית המשפט אכן יתייחס לראיות והתשובות שיעלו ממכונת האמת היא כאשר התוצאות הן חד משמעיות (לחץ על הקישור אודות פרטים נוספים ומעמיקים בנוגע אל בדיקת הפוליגרף) וזה בדיוק מוביל אותנו אל השאלה הבאה: מתי התשובות יכולות להיות חד משמעיות?
תשובות חד משמעיות
על מנת להצליח להשיג תשובות חד משמעיות בכל הנוגע אל בדיקות של פוליגרף (כאשר חשוב לציין ולקחת בחשבון שבמקרה הטוב ביותר הבדיקה אמינה בכ- 97% ואילו במקרים הגרועים ביותר היא מגיעה לאמינות של 70%) חשוב מאוד לשים דגש אודותיו של החוקר עצמו, מספר השנים שהוא עוסק בתחום, הרזומה שלו, האם יש עליו המלצות?
למעשה, במידה וחוקר לא יודע כיצד לבצע את ההליך של הבדיקה אחוזי האמינות יורדים באופן משמעותי. החוקר לא צריך רק לדעת כיצד לשאול את השאלות הנכונות, אילו שאלות לשאול (שיהיו ברורות ושתשובתן תהיינה חד משמעיות) אלא הוא חייב גם לדעת לפענח את הממצאים בסופו של דבר. אלו הם הגורמים המרכזיים ביותר שיקבעו, בסופו של דבר, האם החוקר יבצע את העובדתו על הצד הטוב ביותר והאם בעקבות כך התוצאות יהיו אמינות ונכונות.
